איך הגוף מסמן לנו? ועל מה הוא מאותת?

מכורת לך התחושה הזו?

״ערבול כזה בבטן ״
״כמו מחנק בגרון״
״משהו כבד בבית החזה״

הגוף שלנו מנסה לאותת לנו,
לסמן לנו ולומר רבות,
על הדרך שבה אנו חיים את החיים שלנו – על הסכסוכים הפנימיים והחיצוניים, על הרגשות שלנו ועל הנפש שלנו.
הגוף יודע לעשות את זה דרך תחושות גופניות, כאבים ומחלות.

אוקי, אם אני לא מצליח לזהות תחושה גופנית , מה אפשר בכל זאת לעשות?
לשים לב למחשב או לרגש שנוכח עכשיו
לדוגמא, שמתי לב שיש בי חלק שמפחד כרגע…
בוודאי אתם.ן שואלים.ות עכשיו איך זה יכול לעזור לי ? מה מכאן?…

אם נשאר רק עם הרגש שעלה, במשך לדוגמא- פחד הוא פחד.
זהו רק פחד, ולא יותר. אך אם נפעל ברובד של תחושה גופנית, אפשר להרגיש שהפחד הזה, הפחד שנוכח בדיוק עכשיו,
שונה מהפחד של אתמול.
אולי הפחד של אתמול היה כמו סלע דחוס בבית החזה,
והפחד של היום הוא כמו רתיעה אחורה .
אם נשאר עם הפחד של היום, נתחיל להרגיש משהו,
שהוא כמו חיה ביישנית נרתעת אחורה במערה.
אם נהיה איתה זמן ארוך מספיק, אולי אפילו נגלה את הסיבה האמיתית לפחד שלה.
תחושה כזו היא לעתים קרובות עדינה, וכשאנו מפנים אליה תשומת לב אולי נגלה שיש בה עוד. את הרגשות אנו מרגישים שוב ושוב.
אך כל תחושה מורגשת היא אחרת.
אז אפשר אולי להתחיל עם רגש שעולה בנו,
ואז להרגיש את התחושה שעולה מתוכו ,
כפי שאנו מרגישים בגוף ברגע זה.

תשומת לב מסוג כזה מעוררת תובנות ויוצרת הקלה, מפני שנוצרת מודעות פנימית והכרה עמוקה יותר למה שנוכח בי עכשיו וכך בעצם נוצרת תשתית מיטיבה לשינוי.

טיפול דרך הגוף ובאמצעות הריצה מאפשר גישה עקיפה ובלתי מאיימת לעולם הפנימי שלנו ומאפשר אמצעי תקשורת לחלקים השונים בתוכנו.

התנועה המדיטטבית בזמן הריצה מתקיימת במרחב הביניים שבין מציאות חיצונית ומציאות פנימית – והמשמעות לכך היא להביע את החוויה הפנימית, להוציא אותה החוצה לחיים משלה, ולהתבונן בה מהצד.

תהליכי הבעה דרך הגוף מסייעים ברובד נוסף לעבד מחשבות, רגשות ותחושות ולייצר תהליך תרפויטי. כוחה המרפא של הריצה מסייע להבין, להביע ולהכיל תכנים רגשיים בערוץ תקשורת נוסף וזמין.