הקול הפנימי.

לפעמים שאנחנו מתכננים לעשות משהו שמוציא אותנו מאזור הנוחות,

יש את הקול הזה שלא מבין למה לי להתאמץ?!

למה בעצם שלא אשאר פה על הספה?

למה שלא אשאר עוד שעה בעבודה?

כבר התרגלתי לשבת מול המחשב עם הקפה, נוח לי.

הקול הזה שמתלבט אם ללחוץ שוב על הנודניק בשעון.

הקול הזה שגורם לי לקשור את השרוכים קצת יותר לאט.

הקול הזה שעובד שעות נוספות בשביל לחשוב על התירוץ הכי משכנע שיש ללא לעשות.

אני באמת משתדלת להשאיר את הקול הזה במיטה אבל לפעמים הוא נדבק אלי ממש חזק ואנחנו יוצאים לרוץ ביחד, אני לא מתעלמת ממנו אני רצה יחד איתו.

בקצב שמתאים גם לו וגם לי - הוא אוהב שאני יוצאת מאזור הנוחות שלנו.

לפעמים זה גם נוח להתאמץ.

תחשבו על זה רגע.

אם היית/י מאזין/ה לשיחות שלי עם עצמי

במשך כמה שעות, היית/י נשאר/ת חבר/ה של עצמי?

אם ענית - כן --> good for you

אם ענית - לא --> Keep reading

מזמינה אתכם להיות במודעות לדיבור שלכם עם עצמכם בכל רגע: בזמן משבר/הצלחה,

מאמץ/ויתור, רגע משמח/עצוב.

זה הזמן לבדוק: איך אנחנו מתייחסים לעצמנו?

איך אנחנו מדברים עם עצמנו, בעיקר ברגעים קצת יותר מאתגרים?

באילו סיטואציות אנחנו מקטינים או מבטלים את עצמנו?

בשיחה הבאה (עם עצמך, כן?!)

כבד/י את עצמך. הקשב/י לעצמך. דאג/י לעצמך. תאהב/י את עצמך. פרגנ/י לעצמך. עודד/י את עצמך. סלח/י לעצמך. תן/ני לעצמך מקום.

כשכל זה יקרה, כשאנחנו נפרגן לעצמנו, נלמד, נתקדם ונתייחס לעצמנו בכבוד היחס הזה

ישתקף אלינו בחזרה.

במאמץ גופני בפרט, אנחנו הרבה פעמים נכנסים לשיחות שלא מקדמות או מזינות אותנו

עבורי לדוגמא ריצה היא ביטוי אישי של ממש - ריצה היא ביטוי לא מילולי של הנפש.

הריצה היא סוג של מראה, המשקפת את מצב הרוח והתחושות שלי באותו יום.

בהרבה מהריצות שלי, אין משמעות רבה למהירות או לקצב.

הציפייה המרכזית שלי היא "לרוץ את עצמי".

המטרה היא ללמוד, לקבל ולהכיר את עצמי טוב יותר.

למרות שקצת קשה, אני מביטה בקושי, ומשתדלת לא להבריח אותו, אלא להכיר בו ו"לחבק" אותו חזק.

ככה אני מתקדמת, בכל פעם קצת, אל עבר המטרה: להכיר את עצמי.

בלי ביקורת, בקבלה.

האסוציאציה הראשונה שהביטוי "פעילות גופנית" מעורר בנו היא בריאות.

פעילות גופנית תורמת לשמירה על בריאות הגוף, ע"י הפחתת הסיכון למחלות לב, איזון רמת השומנים בדם, איזון לחץ דם, איזון רמת הכולסטרול בדם, שמירה על משקל תקין, חיזוק העצמות, שמירה על שרירי השלד ועוד. באופן כללי, עיסוק קבוע בפעילות גופנית משפר ומייעל את תפקודו הפיזי היומיומי של הגוף.

היבט נוסף לתרומתה של הפעילות הגופנית הוא הבריאות הנפשית: פעילות גופנית מסייעת בצורה משמעותית גם כאן,

כאשר מופרשים במוח הורמונים שונים (נורואדרנלין, סרטונין ודופאמין), הגורמים לעוררות ושיכוך כאבים, ומקושרים לשיפור מצב הרוח.

בתקופה לא שגרתית כמו עכשיו, שמלווה בחוסר וודאות ומצבי רוח משתנים, רבים מהאנשים מזניחים את גופם ובריאותם, וסובלים, בהתאם, מעייפות כללית, חולשה בשרירי הגב, כאבים שונים ומגבלות בתנועה.

בין אם היינו או לא היינו רגילים לעשות פעילות גופנית, לפני שכל הקורונה הזו נפלה עלינו, התנועה שלנו הצטמצמה.

עשו לעצמכם טובה גדולה, לגוף ולנפש:

*תוסיפי 10 דקות ביום, בהן אתם בתנועה כלשהי בלי מסכים.

רק אתם עם עצמכם. מבטיחה לכם: העולם יחכה.