9 סוגי מחשבות ש"אוכלים" לנו את הכוחות

"רגשות הם תוצאה של פירוש שכלי הניתן על ידך למציאות"

ובמילים אחרות רק אחרי שאבין את המציאות אוכל להרגיש אותה, אם הבנתי את המציאות וראיתי אותה כמו שהיא, הרגשות שלי יהיו אמינים ומיטיבים

לעומת זאת, במקרה של תפיסה מחשבתית מעוותת, התגובה הרגשית שלי תהיה בהתאם, לא מייטיבה ולא תואמת למציאות.

הנה רשימה של 9 עיוותי החשיבה הנפוצים ביותר שבעזרתם נוכל להבין מה הם עיוותי החשיבה שאוכלים לנו את הכוחות:

1. הכל או כלום- חשיבה דיכוטומית, נטייה למדוד כל דבר בקנה מידה שרירותי קיצוני.

צורת הסתכלות של ’שחור או לבן‘, תוך התעלמות מגוני ביניים.

2.הכללה מוגזמת-הסקת מסקנה שלילית גורפת הרבה מעבר למצב (תמיד.. אף פעם…)

3 .פרשנות שלילית: נתינת תשומת לב מוגזמת לפרט שלילי במקום להתבונן בתמונה בכללותה.

4. הקטנת חוויות נעימות- זלזול בחיובי, התמקדות בשלילי, התפיסה שאירועים חיוביים, מעשים או פידבקים חיוביים כלפי העצמי אינם חשובים. זהו כשרון שכלי ’מרשים ‘בהרבה מכל מה שהכרנו עד כה:

היכולת להפוך חוויות ניטרליות או אפילו חיוביות, לחוויות שליליות.

5. מסקנות מוטעות- נחפזים להסיק מסקנות שאינן מבוססות על עובדות. חשיבה מעוותת זו נחלקת לשתי צורות עיקריות: ‘קריאת מחשבות ’ו’ניבוי העתיד’.

קריאת מחשבות: האמונה שאת.ה יודע.ת מה אחרים חושבים, תוך התעלמות מאפשרויות אחרות סבירות יותר, ובלי ניסיון לבדוק את ההשערות ("כולם שונאים אותי").

ניבוי העתיד – ציפייה לכך שיקרה משהו שלילי. ניבוי שמשהו שלילי יקרה בעתיד (חרדות, דאגות),אמירה שהגרוע ביותר יקרה, למרות שישנן אפשרויות אחרות שסבירות יותר ופחות שליליות.

6.חשיבה רגשית- מחשבה שדבר נכון בגלל ה"הרגשה" (אמונה) בכך בצורה חזקה, תוך התעלמות מעובדות הנוגדות לכך.

ייחוס רגש לאירוע: "המסיבה הייתה עצובה".

”אם אני מרגיש חסר ערך, סימן שכך אני באמת“.

ההנחה שהמצב הוא אכן גרוע כפי שאני מרגיש.ה,

ואינני חושב.ת לרגע לערער על ההנחות שגרמו להרגשה זו.

7. חייב, צריך אסור כתבנית חשיבה- יש רעיון ברור ומקובע של איך אני ואחרים צריכים להתנהג ואז נעשת הפרזה של כמה זה נורא אם הצפיות הללו לא מתממשות.

8. מתן תוויות – מתן תווית קבועה וכללית לעצמי או לאחרים מבלי להתחשב בעובדות שיכולות להתרחש שיכולים להוביל למסקנה שונה. מכניסים לתבנית שיפוטית.

9. ייחוס עצמי- עיוות זה הוא אבי אבות רגשי האשמה.

דוחף לקחת אחריות על דברים שליליים גם כאשר אין לכך סיבה.

הסקת מסקנות מוטעות כי האירוע נגרם באשמתך או משקף חוסר יכולת שלך.